לפני 3000 שנה בערך אולי קצת פחות, פסח אלוהים על דלתות היהודים והרג רק את הבכורים של המצרים. זאת המכה ששברה את פרעה ואיפשרה לעם ישראל לצאת ממצרים, לצעוד 40 שנה במדבר ולהגיע לארץ המובטחת.
האם זה טוב או רע לעם היהודי? האם לא היתה דרך קצרה יותר להפוך אותנו מעבדים לנוודים? האם חייבים כתוצאה מזה לאכול ביצים ומצות כל שנה? – כל זה לשיקול דעתו של הקורא.
אבל מה לפסח ולתטא הילינג אתם שואלים? לשאלה מצוינת יש תשובה.
בתטא הילינג אימצנו את המילה פסח כדי לציין שלושה מוקדים שמחלישים אותנו אנרגטית, ומפריעים לנו להתקדם:
פ – פחדים
ס – ספקות
ח – חרטות
בנוסף לאלו יש גם את הטינות ואת הדחייה אבל אלה בסיפור אחר.
כל אחד מאיתנו מחזיק (או לפחות החזיק) פחדים מהלא נודע, ספקות על בחירותיו ובחירותיהם של אחרים וחרטות על מעשי העבר. המחשבות והאנרגיה שמושקעת בכל אלה מפריעות לנו בכמה צורות:
- מושכת אותנו אל העבר במקרה של חרטות, במקום לשים את יהבנו על ההווה והעתיד לבוא.
- עוצרת אותנו מלהתקדם בגלל הפחד מהעתיד וממה שהוא צופן.
- יוצרת אצלנו תקיעות בהווה בגלל הספקות וחוסר היכולת לקבל החלטה שהיא שלמה.
בקיצור – תקועים 40 שנה במדבר.
אם נעבוד ונשנה אמונות שקשורות לעבר, הווה, עתיד שלנו. נצא מעבדות לחירות ואז נוכל להשקיע את המחשבנות שלנו בהצלחה, בשמחה, באהבה, בהגשמה. כל המחשבות שמושקעות בדברים מעכבים יוכלו לעבור לדברים מקדמים.
אם ננקה את מה שתוקע אותנו נוכל לנווט את הספינה שלנו לארץ המובטחת – ארץ של ביטחון, של שקט, של שלווה, של הסתכלות על הטוב, של בחירת המסע מתוך סקרנות ועניין ולא מתוך פחד. ארץ שתאפשר לנו להגשים דברים מבלי הצורך לצעוד 40 שנה במדבר, ארץ הבחירה החופשית.
מאחלת לנו ולכל אהובנו חג חירות שמח, שתדעו לאפשר לכם השנה רגעי התבוננות שיעשו פס"ח ויאפשרו לכם להשתחרר ולעבור למקומות שבהם אתם לא עבדים של מחשבותיכם ומעשיכם אלא בני חורין.
באהבה
יודפת ויין – יודפתטא