אלוהים, בורא, בריאה, יקום, אנרגיה של אהבה, אני.

במה מכל אלה אתם מאמינים? אם בכלל? האם אנחנו מסתובבים פה לבדנו? או שבאמת יש גורם שמתכלל פה את העניינים ולוקח אחריות על הכאוס הזה שנקרא עולם?

פעם האמנתי שאין אלוהים. גדלתי בבית כזה. לפחות לא אלוהים ליהודים.

בן זוגי אומר שאנחנו צריכים אלוהים כדי להקל עלינו. כדי שיהיה לנו על מי להניח את הראש. או את מי להאשים.

למי אתם אומרים הלוואי? לעצמכם?

כשהגעתי לקורס הראשון בתטא הילינג לא אהבתי את הרעיון שצריך להתחבר לאלוהים. המדריכה קראה לו הבורא. אני קראתי לו אלוהים שבשמיים. והיה לי קשה עם זה. אבל לאט, לאט התרגלתי לרעיון, וקיבלתי אותו והבנתי שזה ממש לא משנה איך קוראים לו. אלא שמה שמשנה זה היכן טמון מקור הכח שלכם: אצלכם? במדע? באלוהות באשר היא? (על כל דתותיה ועל כל גווניה).

העיקר שאתם יודעים שיש לכם מקור כח ואנרגיה. מקור אנרגיה נוסף שהוא מעבר למה שהשכל האנושי מגביל אותנו אליו. המקור הזה מאפשר לנו להאמין בניסים ולזהות שהם מתקיימים. המקור הזה מאפשר לנו לפרוץ מתוך הגבולות שלנו. המקור הזה מאפשר לנו להצליח גם כשאנו מאבדים כל נקודת תקווה. לשרוד גם כשהיאוש בסביבה. ואחרי שאנחנו יוצאים פעם אחת ממגבלות הדרמה המקומית. פתאום נקודת המבט שלנו מאפשרת לנו לראות מעבר לכל מגבלה. פתאום אנחנו מבינים שהכל אפשרי שאת המגבלות אנחנו יוצרים לעצמנו.

אז לא חשוב איך תקראו לאלוהים שלכם ולא משנה אם הוא נמצא בלב, בשמיים, בראש או בכל מקום אחר. העיקר שהוא עוזר לכם לפרוץ את גבולות הבלתי אפשרי, את גבולות הלא יכול להיות…

לפרוץ את הגבולות שאנחנו שמנו לנו על ידי מחשבות, על ידי תפיסות ועל ידי אמונות שעוצרות אותנו מלהגיע למקום המדויק לנו מבחינת הנשמה והשקט שלנו.

תחשבו על זה….ולשם שינוי תרגישו את זה.

באהבה

יודפתטא