אושר

פעם אושר היה אצלי משהו רחוק שצריך לעשות עבורו הפסקה מהחיים. לנסוע לארץ אחרת או אולי למקום אחר. עם או בלי הילדים. לתקופה שהיא מעל X שעות. כזאת שאצליח להוריד את קצב המחשבות לאט, לאט, לאיטיות כזאת שתאפשר לי להירגע, להתמסר, להשתחרר.

פעם אושר היה אצלי משהו בלתי מושג, רק לרגעים חמקמקים כאלה שבהם הצלחתי לאחוז בו לשנייה. מעט מידי. ואז פגשתי את גדעון שאמר לי שהוא כל הזמן מאושר – ולא האמנתי לו.

“איך אפשר להיות כל הזמן מאושר שאלתי אותו?”

“על הרצף… של האושר” הוא ענה. ועדיין הייתי בטוחה שהוא מרמה אותי ואותו ביחד.

בהמשך עברתי את מסע חיי זה שבעקבותיו הגעתי להיות במקום שאני בו היום. ובמסע הזה, לאט, לאט הבנתי שאושר הוא בעצם שקט – שקט של בטחון (בי ובכך שלא משנה מה. הכל יהיה בסדר), שקט של אמון (בי ובכך שלא משנה מה. הכל יהיה בסדר), שקט של תחושת השליטה (לא בסיטואציה אלא באיך אגיב אליה). שקט. פשוט שקט כזה. שיכול להיות נוכח בכל רגע.

ככל שהתקדמתי במסע שלי נוספו לי רגעי שקט כאלה, עוד אחד ועוד אחד, ונהייתי רגועה יותר ושקטה יותר. ככל שלמדתי לזהות רגעים שפעם בכלל היו חולפים לידי כי הייתי כל כך עסוקה במה יהיה… ואיך אתמודד גדלו רגעי השקט. ככל שהודיתי על הדברים הקטנים והמובנים מאיליו היו לי עוד רגעי שקט. עוד רגעי אושר. שהפכו לאט לאט למן אוסף רגוע ובטוח כזה – רצף (כמו שאומר גדעון).

למדתי להנות מדברים קטנים כי כשאנו נוכחים ברגע עד הסוף – ברגע האחד הקטן ומתעלמים מאלה שלפניו ואלה שאחריו – תמיד ברגע הזה הכל בסדר. בתוך הרגע הזה יכולים לקרות דברים מאוד מרגשים. אם אנחנו שם אנחנו מזהים אותם ואם אנחנו לא שם, אנחנו מפספסים אותם.

להיות באושר זה להיות שלם, שקט ורגוע, ויודע שלא משנה מה. נתמודד כשזה יבוא…

אז יקרים אם הגעתם עד כאן תנשמו נשימה אחת עמוקה, תתמקדו ברגע הזה לא חשוב מה קורה בו. ותתחילו לאסוף לכם רגעים קטנים שיוצרים רצף אחד גדול.

באהבה

יודפת ויין – יודפתטא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן